ספריה וירטואלית

לא צריך לכרות יותר עצים לנייר

מובאת כאן טעימה ממאמר שפרסמו  דר' גולן כרמי (כן גולן שלנו) ואורלי מן, אני ממליצה להיכנס לקישור המובא בסוף וכן להצטרף לסיור וירטואלי בספריות ב SECOND LIFE.

ספריות בעולם הווירטואלי ”Second Life“: סקירת התפתחות ותיאור פעילות 

                                     גולן כרמי ואורלי מן

מאמר זה עוסק בנוכחות הספריות והספרנים בעולם הווירטואלי Second Life,שהוא עולם פתוח וזמין לכל המשתמשים ברשת האינטרנט. במסגרת זו מתוארת התפתחות הספריות בעולם ה-Second Life: המניעים והסיבות לכניסתן של ספריות לעולם הווירטואלי; פרויקטים מרכזיים של ספריות אקדמיות וציבוריות; סוגי שירותים שהן מציעות וכן בעיות שבהם נתקלות הספריות ביישום פעילותן בממד וירטואלי זה. בנוסף לזאת, מוצגים קווים לדמות הספרנים והמשתמשים הפועלים זה לצד זה בעולם המדומה.

מאמר זה מציג את פעילותן של הספריות בעולם התלת-ממדי ”Second Life“ )”חיים שניים“( הפועל במרחב הווירטואלי באינטרנט. המאמר סוקר את תהליך ההתפתחות של הספריות בעולם המקוון, את השירותים שהן מציעות, את הקשיים והבעיות הייחודיות שאיתם הן מתמודדות בסביבה הווירטואלית, את פעילותם של הספרנים ואת תפקודם ואת דפוסי הפעילות של המשתמשים בשירותים הספרתיים בSL

ההתפתחויות הטכנולוגיות יצרו אמנם הזדמנויות ואתגרים, אך בד בבד גם איומים מממשים לעצם המשך קיומן של הספריות. אחת הדרכים בהן פועלות ספריות במטרה לשמר את הרלוונטיות ואף להיות עדכניות, היא באמצעות כניסה לעולם ה-SL. לדעת קונדיק )Condic, 2009( עולם ה-SL נתפס כעולם המחר, ולכן אסור שייפקד ממנו מקומן של הספריות. ואילו וגנר )Wagner, 2008( רואה בחברי קהילת ה-SL, האווטרים, את כתובת המייל של האינטרנט העתידי.

ספריות ב-SL מסוגלות לספק שירותים שאתר ספרייה, או ספרייה בעולם הממשי אינם יכולים לספקם: מערכי משחקים אינטראקטיביים, בהם ניתן להשתתף מכל מקום בעולם ובכל שעה שהיא; גנים ואולמות שבהם מקומות ישיבה המספקים מקום מפגש גלובלי לקבוצות דיון מגוונות, לקיום הרצאות ומפגשים וכיו“ב. מכיוון שאין עלויות הגעה, יכול מספר המשתתפים, שבתנאי החיים האמיתיים היה קטן, להיות גדול ומגוון הרבה יותר. ניתן לערוך מפגשים מסוג זה, שקשה לארגן אותם בחיים האמיתיים, בספריות SL מכיוון שהם קלים לארגון ולאירוח ויש בהם כדי למשוך קהל רחב ומגוון

פני שירותי יעץ מסורתיים. אלה מהירים, נוחים, מן המשתמש נחסכת התחושה כי הוא מעיק על הספרן מאחר שזה עסוק או לחילופין, מן התחושה כי הוא בור מאחר שאינו יודע כיצד ומה לחפש. הספרנים ב-SL נכונים לעזור כאשר העזרה ”הכתובה“ מאפשרת דו-שיח בין המשתמש לספרן. שירותי הייעץ ב-SL מאפשרים גם שמירה על אנונימיות דבר שייתכן שמקל על משתמשים מסוימים אשר נמנעים מלצרוך שירותי יעץ בגלל חסמים כאלה ואחרים, ואף יש בהם כדי להתגבר על מגבלות פיזיות שמקשות על ההגעה לספרייה )Erdman, 2007(. כמו כן, בין הספרן למשתמש מתקיימת אינטראקציה סינכרונית, משמע התקשרות בזמן אמיתי, עובדה התורמת לדו-שיח של שאלות ותשובות שיש בו כדי לעורר סביבת דיון שדומה למציאות )Condic, 2009(. נכון שקיים היום יעץ וירטואלי באתרים של ספריות. אך צ‘אט ותוכנות למסרים מיידיים )IM( עדיין אינם משמשים סביבה הדומה למציאות הממשית כפי שקיים ב- SL.

ספריות ב-SL – סקירה התפתחותית:

 הספרייה הראשונה ב-SL הוקמה ב-2006 על ידי מערך הספריות במדינת אילינוי, Alliance Library System -ALS, המספק שירותים ל-260 ספריות במדינה. הארגון זיהה את הפוטנציאל הקיים בעולמות הווירטואליים בכלל ובזה של ה-SL בפרט. הכוונה הראשונית היתה להקים ספרייה או מודל ספרייתי ארצי לצורך שיתוף פעולה בתחום היעץ הווירטואלי וכדי לספק שירותי ספרייה נוספים. הסיבות לכך שהיזמים בחרו לבנות ספרייה בעולם ה-SL דווקא, נבעו מכך שהארגון בדק ומצא כי האתר בטוח, סביבת היישום ורסטילית, האתר פשוט לתפעול וקל יחסית לשימוש, נתמך מבחינה מוסדית, ומקובל על מגוון רחב של קבוצות משתמשים ממקומות שונים בעולם (Bell, Peters & Pope, 2007).

בחצי השני של 2008 שינתה הספרייה את שמה מ-SL Library 2.0 ל-“התאחדות הספריות הווירטואליות“, כדי לכבד את ALS כמייסדת הספרייה ועל מנת לייצג את קבוצת הספרנים העובדת בשיתוף פעולה על פרויקט חדשני זה. אזור הספריות כונה בשם ”ארכיפלג המידע“, אשר הורכב מ-43 איים המקושרים זה לזה ב-SL. האיים המרכזיים בארכיפלג כללו את ,InfoInternational, Infoisland1, Cybrary City Cybrary City 2, ALA Arts, HealthInfo אי הרנסנס ואי המבוגרים 1,2,3,4, והם היו מוקפים באיים נוספים: איים ללא מטרות רווח, כמו מוסדות חינוכיים טכנולוגיים וממשלתיים; ספריות אקדמיות אינדיווידואליות דוגמת ספריית אוניברסיטת ברדלי שזכתה באי משל עצמה; מחלקות אוניברסיטאיות ללימודי ספרנות ומידענות, כמו למשל בית הספר למידענות באוניברסיטת סן חוזה, בית הספר לספרנות ולמידענות באוניברסיטת דרום פלורידה וגופים נוספים,ׂBell & Trueman, 2008 Condic, 2009; Floyd et al., 2007(. 

אחד הפרויקטים החשובים היה הקמת אי המידע הרפואי )HealthInfo( שהקמתו מומנה על ידי הספרייה הלאומית לרפואה )NLM( בארה“ב באמצעות מענק בסך 40,000 דולר במטרה לספק שירותי מידע בריאותיים לצרכן. בנוסף ל-ALS לקחו חלק בפרויקט הספרייה למדעי הבריאות אוניברסיטת אילינוי, הספרייה הרפואית המרכזית, המרכז הרפואי האוניברסיטאי גרונינגן )UMCG( בהולנד ובשיתוף חברת TAP שירותי מידע. הפרויקט כלל תוכניות הדרכה, תמיכה בקהילות וירטואליות )קבוצות תמיכה להתמודדות עם אירוע מוחי, שיתוק מוחין, בריאות הנפש ואוטיזם(, הנגשת משאבי בריאות רפואיים חשובים לצרכן ועזרה פרטנית לתושבי SL.

מבחינה ארכיטקטונית, חלק מהספריות הווירטואליות כמו הספרייה הציבורית של קליבלנד, זהות בצורתן למבנה הספרייה בעולם האמיתי. אלא שבנוסף לבניין המרכזי של הספריות נבנו ב-SL גם גלריות, אמפיתיאטראות, גני קריאה, שטחים המיועדים למשחקי שחמט ומשרדים.

ב-SL קיימות גם ספריות צנועות בממדיהן ובתכולתן )תוצאה של אילוצים כספיים(, אך גם אלה כוללות מבנה מרכזי בעל מספר קומות, ביתנים ומרפסות מקורות הכוללות מסכי וידיאו לנוחיות המשתמשים. רוב הספריות ב-SL יפות יותר מאלה שבעולם האמיתי, הארכיטקטורה שלהן מעניינת יותר, הן מרוהטות בעושר רב יותר והן מצוידות בטכנולוגיות מתקדמות )למשל ציוד המשמש לפרזנטציות( שעומדות לרשות המשתמשים .

שירותי הספריות ב-SL  Uנוכחותן של הספריות בעולם ה-SL נובעת מהמטרה לנסות לקדם את שירותי הספרייה ומהרצון לעשות זאת. יש ספריות שמבקשות להציג ממד נוסף של נוכחות ספרייתית במטרה להגיע אל משתמשים רבים יותר. אלה ייצרו אינפורמציה, יפעלו לחיזוק נוכחות הספריות בעולם האמיתי, יקדמו שירותי הספרייה הווירטואלית והפיזית, ישתמשו באוספיה, יתמכו ביוזמות חינוכיות, ויהפכו את הספריות למובילות בעיצוב סביבתן בחינוך, בעסקים ובכלל. הספריות מנסות לשלב את הצדדים החיוביים שבספריות האמיתיות עם הצדדים החיוביים שבספריות שבעולם הווירטואלי במטרה לספק שירותים חדשניים באמצעות SL

היוזמה הראשונית ליצירת ספרייה ב-SL באה מצד הספרנים שנחשפו לעולם הווירטואלי וראו בו פוטנציאל למימוש ולעשייה. קיימים 600-700 ספרנים מקצועיים פעילים ב-SL, ולצדם סטודנטים לספרנות ולמידענות המשמשים אסיסטנטים לצדם. חלקם מייצגים את הספריות בעולם האמיתי וחלקם פועלים אך ורק בעולם הווירטואלי. יש ספרנים השייכים לצוות אקדמי שמספק שירותי יעץ למוסדות חינוך הפועלים ב-SL, ויש כאלה המספקים שירותים לספריות ציבוריות ב- SLי),Bradley, Greenhil & Wiebrands, 2008; Kribble 2007; Parker, 2008(. מרבית הספרנים ב-SL עושים זאת בהתנדבות, ולא במסגרת ספריית הבית בה הם עובדים בעולם האמיתי. רבות מהספריות מעודדות אמנם כניסה לעולם ה-SL, אך לרוב אין להן תקציב להקצות לטובת הנושא, וגם במקומות שיש לכך תקציב, הוא בדרך כלל מזערי כל כך שהספרנים פועלים בו בהתנדבות )Baity et al., 2009(

לסיכום, קיימים פרויקטים לא מעטים בארץ העוסקים בחיבור הספריות לעולם הווירטואלי ברשת האינטרנט. רצוי להקדיש מחשבה לשילוב הספרייה במרחב האינטרנט של המחר ולהקצות לכך משאבים. אפשרות אחת היא לשלב את עולם ה- Second Life במסגרת הפרויקט של הספרייה הלאומית להנגשת המידע הארכיוני בצורה דיגיטלית באינטרנט. אפשרות נוספת, היא שילוב של פורטל הספר והספריות בישראל, שמפותח גם הוא בקוד פתוח, במסגרת העולם הווירטואלי וכ-200 ספריות ציבוריות בישראל מתוכננות להיכלל בו. חיבור של מיזמים אלה אל מרחב ה-Second Life, עשוי להזניק בבת אחת את הספריות בישראל קדימה, אל עבר הכיוונים שאליהם מתפתחת רשת האינטרנט העתידית

קישור למאמר בשלמותו:

http://www.meidaat.org.il/wp-content/uploads/2015/02/meidaat-08.pdf

מידעת גיליון מספר 8 | נובמבר 2012 | חשון תשע“ג עמ' 64