WEBQUEST - המסע הוירטואלי –עוגן דידקטי למידענות חוקרת

המסע הוירטואלי הוא סוג חדש של סביבה חינוכית המאפשר לתלמידים לנוע במרחבי האינטרנט

ולחקור נושאים מרתקים. במרחב הקירבנטי - מרחב הסייברספייס - זמן ומרחב גיאוגרפי, כפי

שאנו מבינים אותם, מקבלים משמעות חדשה ושונה לגמרי. מוזיאון הלובר יכול להיות בטייואן,

הבית הלבן יכול להיות בניו-יורק. מקומות קיברנטיים - אוספי קבצים של צליל, תמונה, וידאו

וטקסט - נמצאים על גבי דיסקים קשיחים במחשבים בכל רחבי כדור הארץ.

הקבצים יכולים להיות בכל מקום, הם יכולים להיות בכמה מקומות במקביל. כך ניתן להעביר

את אתר הלובר מפאריס לקניה בערך בחמש דקות אם אין עומס על קווי הטלפון.

היפר-טקסט הוא מדיום התנועה בסביבה הוירטואלית שיוצרת את המסע הוירטואלי . קטעי

טקסט, תמונה וקבצי קול יכולים להיות בכל מקום במרחב (על מחשבים הפזורים ברחבי העולם)

ובכל חתך תוכן ועניין. מסעות וירטואליים, שמתחילים במרחב מסויים ומונעים בצורך מסויים,

מובילים את התלמיד למקומות חדשים, עולמות בתוך עולמות, תכנים משוקעים בתוך תכנים,

מקומות בשום מקום, מסעות בתווכים לא נודעים.

השימוש במושג מסע וירטואלי חינוכי, צמח בעקבות התפתחותה של טכנולוגית התקשוב.

להתפתחות זו היו שני מימדים: מימד טכני ומימד אינפורמטיבי. המימד הטכני אחראי לשיפור

בהעברת מידע מסוגים שונים (טקסט, תמונה, קול ווידאו) במהירות וללא הגבלת מרחק. המימד

האינפורמטיבי אחראי לשיפורים באינטראקציה שבין אדם-מידע ואדם-אדם ברשת.

שיפורים אלו מתייחסים לדרכי רישות המידע, לפיתוח דפדפנים (BROWSERS) מסוגים שונים

ולנגישות למידע באמצעות מנגנוני חיפוש שונים. הצמיחה המשולבת במימדים אלה היא שהביאה

ליכולת לפתח סביבות מתוקשבות המכונות עולמות וירטואליים. סביבות אלה מאופיינות בכך

שהן מנסות לדמות סביבות הקיימות במציאות ולאפשר למשתתפים בסביבות אלו לקיים

תקשורת בינם לבין עצמם. יחד עם זאת, כבלתי תלויות במימדים פיסיים היוצרים אילוצים

במציאות, הן תומכות במצבים על-מציאותיים כמו לעבור "מרחק" בשבריר שנייה, לחצות קיר

ועוד.

יתרונות חינוכיים של שימוש בעולמות וירטואליים

אנו מגדירים למידה משמעותית כתהליך שבו העולם עוסק בנושאים בעלי עניין עבורו, כאשר

במהלך העיסוק הוא חש כי הוא מתפתח ומתקדם. מדובר במצב שבו הלומד בוחר מתוך מיגוון של

אלטרנטיבות נושאים שבהם יש לו עניין. התלמיד משלים את תהליך הלמידה בהתאם ליכולת שלו

להתמודד עם המוצע.

הסביבות הוירטואליות אשר אותן המורים יידרשו לפתח יאפשרו לתלמיד לבצע את הפעילויות

הבאות:

                        פעילות של צירוף ובנייה - על פי גישת הקונסטרוקציוניזם שטבע פאפרט.

                        יחסי חניכות שבו נעזר הלומד בידע ובנסיון של המומחה.

                        הפעלת מיומנויות של טיפול במידע לצורך עיבוד והפקת ידע.

                        שיתוף פעולה ועבודת צוות של הקבוצה הלומדת.

וכל זאת תוך הדגשת העניין האישי בלמידה והאתגר ותחושת ההישג במהלכה.

Webquests: גישה דידקטית להפעלת תלמידים באינטרנט

שאלת המפתח היא כיצד ניתן להניע תלמידים לעשות שימוש מושכל באינטרנט, כיצד לגרום

למוטיבציה גדולה יותר לחקור נושאים באינטרנט ולא רק להסתפק בצ'אטים.

אחד הדרכים היעילות להפעלת תלמידים באינטרנט נקראת WEBQUEST וכשיטה היא הולכת

וצוברת יותר ויותר פופולריות ועניין בקרב המורים באירופה ובארה"ב. אנו רואים היום

באינטרנט יותר ויותר הפעלות מסוג WEBQUEST הנכתבים ע"י מורים, כולל כתובות דואר

האלקטרוני של המורים אשר פיתחו את מסעות ה-WEBQUEST.

מרך ההפעלה מסוג WEBQUEST מחייב את התלמידים לעבוד במשימות מרתקות, שהו מעל

ומעבר למשימות הסטנדרטיות של איתור עובדות, הם נדרשים לאסוף מימצאים ולנתח אותם

בצורה מושכלת.

המטלות אשר התלמידים מקבלים קשורות לעולם האמיתי ומחייבת אותם לפתח כישורי חשיבה

ביקורתית. כישורים כאלו מתפתחים רק תוך כדי תנועה, תוך כדי חקירה דינמית ולא ע"ע עבודה

סטטית.

התפיסה של מסעות החקר מסוג WEBQUEST פותחה במקור ע"י קבוצת חוקרים ומורים

באוניברסיטת סאן דייגו, בראשם עמדו BERNIE DODGE ו-TOM MARCH .

מרבית מסעות ה-WEBQUEST הן הפעלות מובנות המותאמות לעידן האינטרנט ומובילות את

התלמיד שלב אחרי שלב לחקר הנושא. מרבית ההפעלות הן בינתחומיות (אינטרדיסצפלינריות),

אך ניתן לגבש WEBQUESTS גם בגישה תימטית רגילה של מקצוע הלימוד.

ההפעלות מסוג WEBQUEST צריכות להיות בעלות דימיון רב.

(מבוסס על מאמר של עמי סלנט) http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/7421/9919?load=T.doc

בכתבה ששודרה בחדשות של הערוץ הראשון בשם "סקנד לייף עולמות וירטואליים למידה והוראה" https://www.youtube.com/watch?v=IIqsk1YOW70