ביקור בעולם הוירטואלי

טבילת אש בSECOND LIFE –

החלטתי שהגיע הזמן להתנסות בעולם הוירטואלי , בחרתי ב SECOND LIFE מפני שהתרשמתי שזהו ה"עולם" המפותח ביותר.  נרשמתי כ-SAFRANIT ובחרתי מראה שנראה הולם ספרנית, מחויט וממושקף. מכאן והלאה הרגשתי כמגששת באפלה, ניסיתי להבין מה הלאה וראיתי סרטון הדרכה ליצירת המראה והבנתי שניתן להשיג פריטים בתוך הממשק של המשחק אבל ניתן לרכוש גם באופן פרטי אבל לשם כך דרוש כסף מקומי- לינדן ועדיין לא הבנתי איך משיגים אותו.

הנחיתה הראשונה שלי ב"עולם" הייתה במקום אקראי ומצאתי את עצמי בחוף ים , עם עקבים וחליפה הרגשתי לא בנוח ועליתי לטיילת שהייתה ליד, ההתקדמות בעזרת לחיצה על חיצים שנמצאים על המסך עם העכבר. הסתובבתי קצת וראיתי דמויות עומדות, כנראה אנשים שלא מחוברים כרגע, יש אפשרות לתקשר בצ'ט בכתב, ואף אחד לא פנה אליי וכנ"ל אני.

ואז גיליתי שאני יכולה לעוף וסוף סוף היה כייף, עפתי לי מסביב ובסוף נחתתי ושיגרתי את עצמי למקום אחר לפי המלצת עורכי המשחק, הגעתי לגלריה בצרפת , הסתובבתי בין ציורים וברקע שמעתי שידורי רדיו שלא ידוע לי אם הם שייכים רק לעולם הזה. יצאתי ובחוץ היה שלג ושוב הרגשתי לא בנוח בעקבים וחליפה אבל לא ידעתי עדיין איפה ואיך אני רוכשת בגדים חדשים. ניכנסתי למבנה אחר ושם היו תמונות כשסימנתי אותם זה סימן כמה הן עולות אבל שוב....הייתי מחוסרת ממון.

צריך להקדיש הרבה זמן כדי ללמוד את נסתרות עולם ה SECOND LIFE , ואת דרכי ההתנהלות בו.

אני בקושי מספיקה בעולם המציאותי להכניס ביום את המשפחה העבודה הלימודים ואת חיי היומיום שלא לדבר על מקומות שעדיין לא הגעתי אליהם ומקומות שהייתי רוצה לחזור אליהם ככה שאין לי זמן או צורך לפנות לעולם חלופי, יתכן שיש אנשים שנדרש להם העולם הוירטואלי כדי למלא חסרים בעולם הזה אני מקווה שזה מאפשר להם להרגיש מאושרים.

האם העולם הוירטואלי הוא העולם החדש?

"עולמות וירטואלים הם יקום חדש הנבנה לצידנו. אנחנו קוראים להם 'וירטואלים' אבל מי אומר שהם פחות אמיתיים מהעולם האמיתי?  היהדות כמו רבות מהתורות הרוחניות קוראת דווקא לעולם הלא-גשמי עולם האמת משום משום שהוא חסר את הגבולות השרירותיים של העולם הפיזי. האם העולם הוירטואלי לא מתקרב יותר להגדרת אותו עולם אמת?
לעולמות הוירטואלים החדשים יש דמות של יקומי תודעה הנבנים לאיטם ובשקט במימד המקביל לשלנו. אלו מקומות בחזית הקיום האנושי שמיושבים כרגע על ידי החלוצים החדשים של התרבות האנושית: חלוצים וירטואלים המציבים את רגלם באדמות וירטואליות שכף אדם (וירטואלית) עוד לא דרכה בהם מעולם, מישבים אותן ומקימים שם תרבות חדשה."

לכולנו יש דמויות וירטואליות גם אם אנחנו לא ניכנסנו מעולם לאף עולם וירטואלי אינטרנטי, הדמות שלנו בפייס בוק ואפילו הדמות שלנו בווטסאפ היא לא לגמרי זהה לדמותנו במציאות ולכן אנשים מרגישים נוח להגיב בחופשיות ולהפגין אהבה ופרגון בקלות אם במילים ואם דרך ציורי האימוג'י או במקרים הפוכים להגיב באופן בוטה ופוגע .

עיתונאי הרשת דיוויד וונג חוזה כי בעשור הקרוב אנחנו נראה "הגירה" של אוכלוסיות שלמות מהעולם האמיתי לעולם הוירטואלי. "בעולם הוירטואלי כל אחד יכול להיות עשיר… אין שום סיבה למה שלא כל אדם יהיה מלך. זה לא עולה לשרתים של העולם הוירטואלי ביותר מאמץ או משאבים לארגן לך אחוזה רחבת ידיים מאשר לתת לך דירה קטנה של חדר אחד במרתף."

בעולם הוירטואלי אתם מבינים, לא מתקיים חוק המחסור. חוק המחסור הוא חוק הכיליון וההרג האימננטי השולט בעולמנו. זהו החוק בעולם שבו כל דבר בא על חשבון דבר שני מפני שכל יצירה של דבר חדש מתבססת על משהו ישן שעליו צריך לוותר. החוק הזה שאומר שאם לך יש יותר, לי יש פחות.   וונג חוזה שאוכלוסיות שלמות שחיות בתנאי עוני מזה דורות ימצאו בעולם הוירטואלי מפלט שבתוכו יוכלו לחיות בשפע חסר תקדים.

עד לאחרונה המין האנושי וכל צורות החיים המסורתיות חיו רק בעולם הפיזי הזה וצייתו לחוקים קבועים שנקבעו על ידי מציאות נתונה. חוקים כאלו הם לדוגמה כח המשיכה ושאר החוקים הפיזיקלים, הגדרות הזהות המינית, חוקי ההזדקנות ומות הגוף וחוקי מחסור המשאבים.
העולמות הוירטואלים, לעומת זאת, מציעים לנו עולם שבו רבים מחוקי הקיום שאותם אנחנו מניחים כמובנים מאליהם ניתנים לכיפוף ולשינוי. הנה, חלומות נושנים מתגשמים. בסקנד-לייף, לדוגמה, יכול כל משתמש לעוף באוויר, כמו גם לבצע טלפורטציה ולשגר עצמו לכל מקום בחלל הוירטואלי.

העולם הוירטואלי עמוס בפיתויים ועדיין מוקדם לדעת עד כמה ישפיע לתווך רחוק על העולם האמיתי.

במאמרו של עידו הרטוגסון שעליו מבוסס הפוסט הזה והקישור אליו מובא בסוף, יש תאור מרתק של העולם הוירטואלי ויתרונותיו על העולם המציאותי והשפעתו על האדם.

http://hartogsohn.com/2007/09/

(קצת על הכותב: דוקטור לתיאוריה של הטכנולוגיה (עבודת הדוקטורט עוסקת בהיסטוריה של מחקר הלסד בשנות החמישים והשישים). כתב כעיתונאי במרבית העיתונים והאתרים המרכזיים בארץ (הארץ, מעריב, Ynet, נענע ואחרים). טריקסטר, פרנקסטר ויזם גאולה (ראה המחתרת האינטרגלאקטית ומפלגת הגאולה).   חוקר של התרבות הפסיכדלית ושל מגוון הממשקים שבין טכנולוגיה, מדיה ותרבות לבין התודעה האנושית. כותב מס' 12 בבמה חדשה. מייסד האתרים Daily Psychedelic Videoו- Psychedelic Traveler. ספרו טכנומיסטיקה התפרסם ב-2009)

האם עולם וירטואלי טוב יותר בשבילי?

על פי הקבלה ניתן ללמוד איך להגיע לתחושה הטובה שמרגיש האדם ש"בורח" לעולם הוירטואלי בחיים האמיתיים. האמנם?

שפע האפשרויות שיש היום לאדם לשהות בעולם וירטואלי מטשטש את השאלה הבסיסית מאחורי התופעה - מה הסיבה שאדם ירצה להחליף את עולמו האמיתי בעולם וירטואלי? האם בילוי בעולם וירטואלי הוא תחליף טוב לפעילות בעולם הגשמי?

אדם שבוחר להכנס לעולם וירטואלי כדוגמת Second Life מעצב לעצמו דמות על פי רצונו, ללא קשר לתכונות הגשמיות שלו. במציאות הוא יכול להיות נמוך ובעל שיער שחור ואילו בעולם הוירטואלי הוא יהיה גבוה, בעל שער בלונדיני ואפילו את המין שלו/שלה אפשר לקבוע בעולם כזה ללא קשר לבעל הדמות. למתבונן מהצד התנהלות בעולם כזה היא משחק אבל זו לא ההתיחסות של המשתתפים. אלו מבצעים בעולם הוירטואלי פעולות מקבילות לעולם הגשמי: הולכים לעבודה, קונים בתים, צופים בסרטים וקונצרטים, חוסכים כסף (או מבזבזים אותו!) וגם לומדים קבלה בשיעורים וירטואליים.

אדם שמנהל את חייו בעיקר בעולם מדומה עושה זאת בודאי משום ששם הוא מרגיש יותר טוב, חופשי ועד כמה שזה אבסורדי - אמיתי יותר. חכמת הקבלה מלמדת אותנו את המקור לתחושה הזו וגם נותנת למי שלומד כלים לשנות את תפיסת העולם שלו כך שיוכל להרגיש הרגשת תענוג בלי להדרש לעולמות מדומים.

http://www.kab.co.il/kabbalah/short/3447

ניתן לראות את הסירטון  רק  דרך הקישור לדף!

ספריה וירטואלית

לא צריך לכרות יותר עצים לנייר

מובאת כאן טעימה ממאמר שפרסמו  דר' גולן כרמי (כן גולן שלנו) ואורלי מן, אני ממליצה להיכנס לקישור המובא בסוף וכן להצטרף לסיור וירטואלי בספריות ב SECOND LIFE.

ספריות בעולם הווירטואלי ”Second Life“: סקירת התפתחות ותיאור פעילות 

                                     גולן כרמי ואורלי מן

מאמר זה עוסק בנוכחות הספריות והספרנים בעולם הווירטואלי Second Life,שהוא עולם פתוח וזמין לכל המשתמשים ברשת האינטרנט. במסגרת זו מתוארת התפתחות הספריות בעולם ה-Second Life: המניעים והסיבות לכניסתן של ספריות לעולם הווירטואלי; פרויקטים מרכזיים של ספריות אקדמיות וציבוריות; סוגי שירותים שהן מציעות וכן בעיות שבהם נתקלות הספריות ביישום פעילותן בממד וירטואלי זה. בנוסף לזאת, מוצגים קווים לדמות הספרנים והמשתמשים הפועלים זה לצד זה בעולם המדומה.

מאמר זה מציג את פעילותן של הספריות בעולם התלת-ממדי ”Second Life“ )”חיים שניים“( הפועל במרחב הווירטואלי באינטרנט. המאמר סוקר את תהליך ההתפתחות של הספריות בעולם המקוון, את השירותים שהן מציעות, את הקשיים והבעיות הייחודיות שאיתם הן מתמודדות בסביבה הווירטואלית, את פעילותם של הספרנים ואת תפקודם ואת דפוסי הפעילות של המשתמשים בשירותים הספרתיים בSL

ההתפתחויות הטכנולוגיות יצרו אמנם הזדמנויות ואתגרים, אך בד בבד גם איומים מממשים לעצם המשך קיומן של הספריות. אחת הדרכים בהן פועלות ספריות במטרה לשמר את הרלוונטיות ואף להיות עדכניות, היא באמצעות כניסה לעולם ה-SL. לדעת קונדיק )Condic, 2009( עולם ה-SL נתפס כעולם המחר, ולכן אסור שייפקד ממנו מקומן של הספריות. ואילו וגנר )Wagner, 2008( רואה בחברי קהילת ה-SL, האווטרים, את כתובת המייל של האינטרנט העתידי.

ספריות ב-SL מסוגלות לספק שירותים שאתר ספרייה, או ספרייה בעולם הממשי אינם יכולים לספקם: מערכי משחקים אינטראקטיביים, בהם ניתן להשתתף מכל מקום בעולם ובכל שעה שהיא; גנים ואולמות שבהם מקומות ישיבה המספקים מקום מפגש גלובלי לקבוצות דיון מגוונות, לקיום הרצאות ומפגשים וכיו“ב. מכיוון שאין עלויות הגעה, יכול מספר המשתתפים, שבתנאי החיים האמיתיים היה קטן, להיות גדול ומגוון הרבה יותר. ניתן לערוך מפגשים מסוג זה, שקשה לארגן אותם בחיים האמיתיים, בספריות SL מכיוון שהם קלים לארגון ולאירוח ויש בהם כדי למשוך קהל רחב ומגוון

פני שירותי יעץ מסורתיים. אלה מהירים, נוחים, מן המשתמש נחסכת התחושה כי הוא מעיק על הספרן מאחר שזה עסוק או לחילופין, מן התחושה כי הוא בור מאחר שאינו יודע כיצד ומה לחפש. הספרנים ב-SL נכונים לעזור כאשר העזרה ”הכתובה“ מאפשרת דו-שיח בין המשתמש לספרן. שירותי הייעץ ב-SL מאפשרים גם שמירה על אנונימיות דבר שייתכן שמקל על משתמשים מסוימים אשר נמנעים מלצרוך שירותי יעץ בגלל חסמים כאלה ואחרים, ואף יש בהם כדי להתגבר על מגבלות פיזיות שמקשות על ההגעה לספרייה )Erdman, 2007(. כמו כן, בין הספרן למשתמש מתקיימת אינטראקציה סינכרונית, משמע התקשרות בזמן אמיתי, עובדה התורמת לדו-שיח של שאלות ותשובות שיש בו כדי לעורר סביבת דיון שדומה למציאות )Condic, 2009(. נכון שקיים היום יעץ וירטואלי באתרים של ספריות. אך צ‘אט ותוכנות למסרים מיידיים )IM( עדיין אינם משמשים סביבה הדומה למציאות הממשית כפי שקיים ב- SL.

ספריות ב-SL – סקירה התפתחותית:

 הספרייה הראשונה ב-SL הוקמה ב-2006 על ידי מערך הספריות במדינת אילינוי, Alliance Library System -ALS, המספק שירותים ל-260 ספריות במדינה. הארגון זיהה את הפוטנציאל הקיים בעולמות הווירטואליים בכלל ובזה של ה-SL בפרט. הכוונה הראשונית היתה להקים ספרייה או מודל ספרייתי ארצי לצורך שיתוף פעולה בתחום היעץ הווירטואלי וכדי לספק שירותי ספרייה נוספים. הסיבות לכך שהיזמים בחרו לבנות ספרייה בעולם ה-SL דווקא, נבעו מכך שהארגון בדק ומצא כי האתר בטוח, סביבת היישום ורסטילית, האתר פשוט לתפעול וקל יחסית לשימוש, נתמך מבחינה מוסדית, ומקובל על מגוון רחב של קבוצות משתמשים ממקומות שונים בעולם (Bell, Peters & Pope, 2007).

בחצי השני של 2008 שינתה הספרייה את שמה מ-SL Library 2.0 ל-“התאחדות הספריות הווירטואליות“, כדי לכבד את ALS כמייסדת הספרייה ועל מנת לייצג את קבוצת הספרנים העובדת בשיתוף פעולה על פרויקט חדשני זה. אזור הספריות כונה בשם ”ארכיפלג המידע“, אשר הורכב מ-43 איים המקושרים זה לזה ב-SL. האיים המרכזיים בארכיפלג כללו את ,InfoInternational, Infoisland1, Cybrary City Cybrary City 2, ALA Arts, HealthInfo אי הרנסנס ואי המבוגרים 1,2,3,4, והם היו מוקפים באיים נוספים: איים ללא מטרות רווח, כמו מוסדות חינוכיים טכנולוגיים וממשלתיים; ספריות אקדמיות אינדיווידואליות דוגמת ספריית אוניברסיטת ברדלי שזכתה באי משל עצמה; מחלקות אוניברסיטאיות ללימודי ספרנות ומידענות, כמו למשל בית הספר למידענות באוניברסיטת סן חוזה, בית הספר לספרנות ולמידענות באוניברסיטת דרום פלורידה וגופים נוספים,ׂBell & Trueman, 2008 Condic, 2009; Floyd et al., 2007(. 

אחד הפרויקטים החשובים היה הקמת אי המידע הרפואי )HealthInfo( שהקמתו מומנה על ידי הספרייה הלאומית לרפואה )NLM( בארה“ב באמצעות מענק בסך 40,000 דולר במטרה לספק שירותי מידע בריאותיים לצרכן. בנוסף ל-ALS לקחו חלק בפרויקט הספרייה למדעי הבריאות אוניברסיטת אילינוי, הספרייה הרפואית המרכזית, המרכז הרפואי האוניברסיטאי גרונינגן )UMCG( בהולנד ובשיתוף חברת TAP שירותי מידע. הפרויקט כלל תוכניות הדרכה, תמיכה בקהילות וירטואליות )קבוצות תמיכה להתמודדות עם אירוע מוחי, שיתוק מוחין, בריאות הנפש ואוטיזם(, הנגשת משאבי בריאות רפואיים חשובים לצרכן ועזרה פרטנית לתושבי SL.

מבחינה ארכיטקטונית, חלק מהספריות הווירטואליות כמו הספרייה הציבורית של קליבלנד, זהות בצורתן למבנה הספרייה בעולם האמיתי. אלא שבנוסף לבניין המרכזי של הספריות נבנו ב-SL גם גלריות, אמפיתיאטראות, גני קריאה, שטחים המיועדים למשחקי שחמט ומשרדים.

ב-SL קיימות גם ספריות צנועות בממדיהן ובתכולתן )תוצאה של אילוצים כספיים(, אך גם אלה כוללות מבנה מרכזי בעל מספר קומות, ביתנים ומרפסות מקורות הכוללות מסכי וידיאו לנוחיות המשתמשים. רוב הספריות ב-SL יפות יותר מאלה שבעולם האמיתי, הארכיטקטורה שלהן מעניינת יותר, הן מרוהטות בעושר רב יותר והן מצוידות בטכנולוגיות מתקדמות )למשל ציוד המשמש לפרזנטציות( שעומדות לרשות המשתמשים .

שירותי הספריות ב-SL  Uנוכחותן של הספריות בעולם ה-SL נובעת מהמטרה לנסות לקדם את שירותי הספרייה ומהרצון לעשות זאת. יש ספריות שמבקשות להציג ממד נוסף של נוכחות ספרייתית במטרה להגיע אל משתמשים רבים יותר. אלה ייצרו אינפורמציה, יפעלו לחיזוק נוכחות הספריות בעולם האמיתי, יקדמו שירותי הספרייה הווירטואלית והפיזית, ישתמשו באוספיה, יתמכו ביוזמות חינוכיות, ויהפכו את הספריות למובילות בעיצוב סביבתן בחינוך, בעסקים ובכלל. הספריות מנסות לשלב את הצדדים החיוביים שבספריות האמיתיות עם הצדדים החיוביים שבספריות שבעולם הווירטואלי במטרה לספק שירותים חדשניים באמצעות SL

היוזמה הראשונית ליצירת ספרייה ב-SL באה מצד הספרנים שנחשפו לעולם הווירטואלי וראו בו פוטנציאל למימוש ולעשייה. קיימים 600-700 ספרנים מקצועיים פעילים ב-SL, ולצדם סטודנטים לספרנות ולמידענות המשמשים אסיסטנטים לצדם. חלקם מייצגים את הספריות בעולם האמיתי וחלקם פועלים אך ורק בעולם הווירטואלי. יש ספרנים השייכים לצוות אקדמי שמספק שירותי יעץ למוסדות חינוך הפועלים ב-SL, ויש כאלה המספקים שירותים לספריות ציבוריות ב- SLי),Bradley, Greenhil & Wiebrands, 2008; Kribble 2007; Parker, 2008(. מרבית הספרנים ב-SL עושים זאת בהתנדבות, ולא במסגרת ספריית הבית בה הם עובדים בעולם האמיתי. רבות מהספריות מעודדות אמנם כניסה לעולם ה-SL, אך לרוב אין להן תקציב להקצות לטובת הנושא, וגם במקומות שיש לכך תקציב, הוא בדרך כלל מזערי כל כך שהספרנים פועלים בו בהתנדבות )Baity et al., 2009(

לסיכום, קיימים פרויקטים לא מעטים בארץ העוסקים בחיבור הספריות לעולם הווירטואלי ברשת האינטרנט. רצוי להקדיש מחשבה לשילוב הספרייה במרחב האינטרנט של המחר ולהקצות לכך משאבים. אפשרות אחת היא לשלב את עולם ה- Second Life במסגרת הפרויקט של הספרייה הלאומית להנגשת המידע הארכיוני בצורה דיגיטלית באינטרנט. אפשרות נוספת, היא שילוב של פורטל הספר והספריות בישראל, שמפותח גם הוא בקוד פתוח, במסגרת העולם הווירטואלי וכ-200 ספריות ציבוריות בישראל מתוכננות להיכלל בו. חיבור של מיזמים אלה אל מרחב ה-Second Life, עשוי להזניק בבת אחת את הספריות בישראל קדימה, אל עבר הכיוונים שאליהם מתפתחת רשת האינטרנט העתידית

קישור למאמר בשלמותו:

http://www.meidaat.org.il/wp-content/uploads/2015/02/meidaat-08.pdf

מידעת גיליון מספר 8 | נובמבר 2012 | חשון תשע“ג עמ' 64

 ברצינות...זה לא רק משחק!!!

העולם הוירטואלי  ככלי חינוכי בראי האקדמיה

 במסגרת האוניברסיטה הפתוחה בשילוב מרכז המחקר לשילוב טכנולוגיות בהוראה ע"ש צ'ייס ,נערך כנס צ'ייס, השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה – 2010

במושב "הכשרה בסביבות טכנולוגיות ", הובאו 2 הרצאות מרתקות על שילוב העולם הוירטואלי באופן הלימוד .

·         פיתוח כישורי חשיבה בנושא חיסכון באמצעות משחק Webkinz.Com

הרצאה מאת פול גורסקי, תמי דובי (האוניברסיטה הפתוחה),

העבודה מסכמת מחקר ראשוני שבחן את האפקטיביות של משחק מסחרי

Webkinz.Com כמכשיר הוראתי בתחום החיסכון האישי. הערכנו את החלטות

המשתתפים, כפי שהם התבררו במהלך המשחק. בנוסף הערכנו גם את הקשר

בין הלמידה הנראית של המשתתפים, כפי שהם תפסו אותה, לבין הביצועים

ותוצאות הלמידה שלהם במשחק בפועל. שבעה ילדים בגילאי 11.5-7.5 השתתפו במחקר זה.

פעילויותיהם הפיננסיות במהלך המשחק והרגשתם כלפי פעילות זו

הושגו באמצעות תשאולים טלפוניים ושאלונים. נמצא כי (1) רוב הילדים הבנו

מחדש את הבנתם לגבי ניהול החיסכון, (2) תפיסתם לגבי חווית למידתם, כפי

שדווחה על ידם, היתה לרוב חיובית, ו-(3) הייתה התאמה גבוהה בין תפיסת

הילדים את ביצועיהם לבין ביצועיהם בפועל באתר. אנו מסיקים באופן

טנטטיבי וראשוני שקיימת אפשרות לסייע לפיתוח החשיבה הפיננסית של

הילדים בעזרת משחק מסחרי שלא פותח במיוחד למטרות לימודיות. אנו

ממליצים להרחיב את המחקר, על מנת לבדוק האם כדאי לפתח תכנית לימודים

בנושא פיתוח החשיבה בחיסכון האישי שתכלול שימוש במשחק מסחרי כדוגמת

Webkinz.Com. לסיכום, ברצוננו לציין מפורשות כי לאור התוקף החיצוני

(external validity) המוגבל של המחקר (שבעה משתתפים בלבד), יש להתייחס למסקנות ולהמלצות בזהירות המתבקשת.

 http://opal199.openu.ac.il/video/view.php?v=yeme_iyun/chais/2010/a3_1.asx&p=public

קישור להרצאה המומלצת ביותר.

     

*מתי בפעם האחרונה הצלת את העולם? לימוד מדע לא-פורמאלי בעולם וירטואלי רב-משתתפים. הרצאה מאת רון בלונדר, שרמן רוזנפלד (מכון ויצמן למדע)

Young children spend a great deal of time playing in MUVEs (Multi-Users

Virtual Environments). Under what conditions might MUVEs promote

informal science learning? We are investigating this question in a specific

MUVE, called ekoloko, which is designed for children aged 8-12, which

focuses on ecology and the natural environment: children are challenged to

save a planet from a variety of environmental problems. Each player

navigates using his or her own avatar in order to solve quests, play games and

interact with other players in the world. Scientific content is transmitted via

the quests, games, an online newspaper and participation in “community

events”. Using an educational data-mining methodology, we correlated user

baseline data and game use with outcome data regarding cognitive, affective

and behavioral goals. Our findings show that there were positive effects of

the ekoloko MUVE in knowledge acquisition, as well as in more positive

attitudes and behavior towards the environment.

http://opal199.openu.ac.il/video/view.php?v=yeme_iyun/chais/2010/a3_2.asx&p=public

קישור להרצאה , ההרצאה בעברית.

http://telem.openu.ac.il/hp_files/chais/10/site.html#3

קישור לדף הכנס.